Gadi Aleksandrowiczさんのイラストまとめ
@GadiAleksFollow @GadiAleksさんをフォローする
フォロー数：241 フォロワー数：13049
Winter Olympiad היה משחק ספורט לאטארי ST שלי שכלל כל מני דברים מאולימפיאדת החורף. זה כנראה *לא* המשחק שרוב האנשים מכירים בתור "אולימפיאדת החורף", אבל מה לעשות, זה מה שהיה לי ודי אהבתי את זה אם כי לא הבנתי את הקטע שבו אמורים גם לגלוש וגם לירות. זה ספורט אמיתי?! (כן, אני יודע).
בנינטנדו היה לאנשים את זלדה, לי ב-PC היה את God of Thunder שהוא חיקוי זלדה שלא מתבייש בזה וגם מוסיף עוד אספקטים של פאזלים שהיו בשבילי תענוג גדול. לא שיחקתי בו כבר עשרות שנים אבל הוא זכור לי בתור משחק כיפי וחכם ולא קשה יותר מדי והאמת שבא לי עוד סיבוב עליו.
Tyrian הוא ה-Vertical Shooter האהוב עלי. למה? קשה להגיד. יש בו שילוב של המון המון שלבים, המון גיוון בעיצוב הגרפי, מוזיקה מצוינת, שלל דרכים לעצב את הספינה שלך ואקשן בסיסי מצוין. חרשתי אותו שוב ושוב ושוב עד שהרגשתי שלא סתם מיציתי אותו אלא די מיציתי את הז'אנר.
The Incredible Machine 2 לא בא להתחכם יותר מדי - הוא בא לקחת את מה שהיה טוב במשחק הראשון ולעשות אותו שוב, יותר טוב, ועם יותר דברים. המשחק הראשון היה נפלא. המשחק השני עוד יותר טוב. זה אחד ממשחקי ההמשך הטובים ביותר שאני מכיר, שבאמת הצליח לשפר הכל. מאוד מומלץ.
ל-Hero's Quest (שהפך ברבות השנים ל-Quest for Glory) יש את הכבוד להיות "הקווסט שדרכו למדתי אנגלית" כולל צמד המילים האלמותי seek body שהשיג לי כסף מגובלינים שחיסלתי. השילוב בין קווסט ו-RPG עובד בו יפה מאוד, ובתור קווסט של סיירה הוא די סבבה וכשסיימתי אותו נרשמה התרגשות גדולה.
Terramax היה משחק פלטפורמות/פאזלים לאטארי ST שאהבתי במיוחד בגלל הסגנון העיצובי ההזוי שלו והעובדה שאחרי המון מאמצים ונסיונות והיכרות עם טריקים הצלחתי לסיים אותו, ואפילו בלי צ'יטים! זה לא משחק לינארי והרבה פעמים לא ברור מה בדיוק צריך לעשות ואיך, אבל היה כיף ללמוד את זה.
את המשחק שאני הכרתי בתור Serf City רוב העולם מכיר בתור The Settlers, והיה בו משהו קסום במיוחד עבורי. משהו בקלילות והשלווה שבה בונים ועושים דברים והאנשים הקטנים מסתובבים ועושים את המטלות הקטנות שלהם בסבבה השרה עלי קסם. בימינו משחק כזה הוא כנראה איטי ומבלבל מדי מכדי לחזור אליו.
את Rogue הכרתי דרך האטארי ST, בגרסה למפונקים עם גרפיקה מצוינת. אהבתי אותו ממש ממש, אבל לא הבנתי את הקטע - ניסיתי לרמות את ה-permadeath על ידי מניעה מהמשחק למחוק את השמירה שלי (ברמת הלבטל את אפשרות הכתיבה על הדיסקט) ובכך תקעתי את עצמי בלשחק שוב ושוב קומה שאין לי סיכוי לעבור.
Black Lamp היה משחק אקשן/פלטפורמות מהמם ממש לאטארי ST. העיצוב הגרפי שלו היה נהדר ממש, היו שם קרבות מגניבים עם דרקונים, והוא היה כמעט Metroidvania באופי שלו - טירה ענקית עם המון מעברים שונים ומשונים ולא מסלול לינארי. החיסרונות היחידים היו שזה היה משחק קשה, ובלי סוף ברור.
אני חייב להודות ש-Final Fantasy 7 לא במקום גבוה במיוחד אצלי מבין כל משחקי Final Fantasy ששיחקתי בהם. משהו בדמויות ובעולם לא עבד לי כל כך טוב. למרות זאת זה עדיין משחק מצוין, וחרשתי אותו לגמרי בשעתו, כולל ניצחון על שני הבוסים האופציונליים של רובי ואמרלד.